כוכב נופל הוא כינוי לפס האור הנראה כאשר מטאור חודר לאטמוספרה של כדור הארץ כוכב נופל הוא כאשר מטאור גדול במיוחד הנצפה כ"כדור אש" חודר לאטמוספרה הבערה שלו עולה על זו של נוגה או אף נראית לעין באור יום .
המטאורים שאנו רואים הם בגובה של 100 עד 150 קילומטרים ומהירותם בין 11 ל 74 קילומטר בשנייה .
אם חלק ממטאור שורד את המעבר באטמוספרה ומגיע לקרקע \מטאוריט .
המטאור נכנס לאזור כבידה של אחר נוצרת התנגשות אשר בעקבותיה נזרקים מפני השטח של החלל חלקיקים .
הרסיסים משייטים בחלל עד אשר הם נלכדים בכבידת הארץ והופכים למטאורים .
על פי כדור הארץ נמצאו מטאורים שבמקורם בירח במאדים ואף בנוגה .
ייראו יותר מטאורים אשר המפגש הוא "חזיתי" (מבחינת הצופה) מאשר אם הצופה נמצא בצד ה"אחורי" של כדור הארץ יחסית לתנועתו סביב השמש.
לאורך כניסת המטאור לאטמוספרה העליונה נוצר שובל אוויר מיונן.
שובל שכזה יכול להישאר 45 דקות .
מטאורים בגודל של גרגר חול, נכנסים לאטמוספרה לעתים קרובות, לאחר כל כמה שניות באזור נתון, בכך שובלי היונים שלהם יכולים להימצא באטמוספרה העליונה בצורה רצופה.
ועל האור שבאוויר שיראו הן כוכבים נופלים ורצים ממקום למקום.
אני ממליץ לכם ללמוד על כוכב נופל כי זאת תופעת יקום מדהימה.
המטאורים שאנו רואים הם בגובה של 100 עד 150 קילומטרים ומהירותם בין 11 ל 74 קילומטר בשנייה .
אם חלק ממטאור שורד את המעבר באטמוספרה ומגיע לקרקע \מטאוריט .
המטאור נכנס לאזור כבידה של אחר נוצרת התנגשות אשר בעקבותיה נזרקים מפני השטח של החלל חלקיקים .
הרסיסים משייטים בחלל עד אשר הם נלכדים בכבידת הארץ והופכים למטאורים .
על פי כדור הארץ נמצאו מטאורים שבמקורם בירח במאדים ואף בנוגה .
ייראו יותר מטאורים אשר המפגש הוא "חזיתי" (מבחינת הצופה) מאשר אם הצופה נמצא בצד ה"אחורי" של כדור הארץ יחסית לתנועתו סביב השמש.
לאורך כניסת המטאור לאטמוספרה העליונה נוצר שובל אוויר מיונן.
שובל שכזה יכול להישאר 45 דקות .
ועל האור שבאוויר שיראו הן כוכבים נופלים ורצים ממקום למקום.
אני ממליץ לכם ללמוד על כוכב נופל כי זאת תופעת יקום מדהימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה